נתונים מתעדכנים מהספק · ייתכנו השהיות לפי הבורסה · מחוץ לשעות המסחר מוצג השער האחרוןנתוני שוק מאת TradingView

האם ישראל צריכה עוד תחנות כוח - או השקעה ברשת ובאגירה?

השאלה אינה אם ישראל זקוקה לאמינות אספקה, אלא מהו סל ההשקעות הזול ביותר שיספק אותה. תחנת גז, קו הולכה וסוללה נותנים שירותים שונים; אישור תכנוני לתחנה פרטית אינו הוכחה שהקמתה היא החלופה הכלכלית הנכונה.

מערכת THE ENERGY BRIEFמערכת החדשות
פורסם: 12 באוקטובר 2026 בשעה 10:28
עודכן לאחרונה: 17 בנובמבר 2026 בשעה 19:11
4 דקות קריאה
WAin𝕏TG
האם ישראל צריכה עוד תחנות כוח - או השקעה ברשת ובאגירה?
צילום / מקור: AI

השאלה המרכזית

האם הגידול בביקוש מחייב הקמת תחנות גז פרטיות נוספות, או שניתן לתת מענה זול וגמיש יותר באמצעות רשת, אגירה וניהול ביקוש?

התשובה הקצרה.

ישראל צפויה להזדקק לתוספת של הספק מובטח וגמיש.

מבקר המדינה מזהיר כי שיא הביקוש עשוי לגדול בכ־33% עד 2030 וכי עיכובים בפיתוח עלולים להביא לאי־אספקת חשמל. לכן הטענה שאין צורך בשום תוספת ייצור אינה מבוססת. אבל מכאן לא נובע שכל התחנות הפרטיות המקודמות דרושות. ההחלטה צריכה להתקבל לפי תכנון משולב ובעלות הנמוכה ביותר: לאחר שמביאים בחשבון את תרומת הרשת, האגירה, האנרגיה המתחדשת וניהול הביקוש, יש לקבוע כמה ייצור גזי נוסף נדרש, היכן ומתי.

מה חסר למערכת?

למערכת חסרים בו־זמנית הספק זמין בשעות השיא, יכולת להעביר חשמל בין אזורים ויכולת להעביר אנרגיה משעות השמש לשעות הערב. הרשת אינה מייצרת חשמל, אך בלעדיה אי אפשר לחבר מתקנים סולאריים או להעביר ייצור קיים למוקדי הביקוש. אגירה אינה מקור אנרגיה, אך היא יכולה לטעון חשמל זול בצהריים, לפרוק אותו בערב ולספק תגובה מהירה לתקלות. נגה מצאה כי סוללות לבקרת תדר משפרות את יכולת המערכת להתמודד עם תקלה ומפחיתות את הסיכון להשיל צרכנים. אגירה גם אינה תחליף מלא לתחנה זמינה: משך הפריקה מוגבל והיא תלויה במקור שממנו תיטען. לכן המבחן אינו “גז או אגירה”, אלא כמה הספק מובטח כל חלופה מספקת, לכמה שעות ובאיזו עלות מערכתית.

שלושה נתונים חשובים

1. 19.4 גיגה־ואט - שיא הביקוש החזוי ל־2030, לעומת 14.6 גיגה־ואט ב־2022: גידול של כ־33%.

2. 2,300 מגה־ואט — יעד האגירה ל־2030. בנקודת המוצא שבדק מבקר המדינה פעלו ב־2023 רק 5 מגה־ואט, לעומת יעד ביניים של 568 מגה־ואט.

3. 25.8 מיליארד שקל — היקף ההשקעות המתוכנן ברשת בשנים 2023–2030, מתוכם 4.7 מיליארד שקל בפרויקטים שנגררו מתוכניות קודמות.

מדוע עוד תחנות עלולות לייקר את החשמל?

תחנת כוח חדשה היא התחייבות לעשרות שנים. גם אם היא תפעל מעט שעות, יש לממן את ההקמה, החוב, התחזוקה והתשואה על ההון. כאשר ההכנסות נתמכות בתשלומי זמינות או במנגנוני הגנה, חלק מסיכון הביקוש עובר מהיזם אל מערכת החשמל - ולתעריף. ככל שנכנסים יותר ייצור סולארי ואגירה, תחנת גז חדשה עלולה לעבוד פחות שעות, בעוד שהעלות הקבועה שלה נשארת. אם מוקמות יותר תחנות מהנדרש, הצרכן עלול לשלם על עודף כושר ייצור או על נכס שאינו מנוצל במלואו. גם המיקום חשוב. תחנה באזור שבו הרשת מוגבלת אינה מבטלת את הצורך בקווים ובתחנות משנה. הציבור עלול לממן גם את התחנה וגם את שדרוג הרשת, במקום לבחור מראש בהשקעה בעלת הערך המערכתי הגבוה ביותר.

המשמעות לצרכן, למשקיע ולכלכלה

תת־השקעה מסוכנת: מבקר המדינה העריך כי אי־אספקת מלוא הביקוש עלולה לגרום נזק שנתי של 760 מיליון עד 2.4 מיליארד שקל בשנים 2027–2028. אבל גם השקעת יתר יקרה: היא נועלת הון, מגדילה עלויות קבועות ומעמיקה את התלות בגז. עבור בנקים ומשקיעים, אישור תכנוני לבדו אינו הוכחה לכדאיות.

יש לבחון את תחזית שעות ההפעלה, מקור ההכנסה, תשלומי הזמינות, החשיפה למחירי גז וריבית והסיכון שנכס חדש יידחק בעתיד בידי אגירה וייצור מתחדש.

מחקר מרכז אדוה מדגיש את עלות ההזדמנות: מימון תשואה על תחנות שאינן נחוצות מגדיל את צורכי המימון של המערכת ומתחרה על אותו מקור - תעריף החשמל - עם השקעות ברשת, באגירה או בהפחתת המחיר לצרכן. זהו טיעון חשוב, אך יש לבדוק אותו לכל פרויקט באמצעות תרחישים רשמיים ושקופים.

מה צריך לעקוב אחריו?

• אישור תוכנית ייצור משולבת ועדכנית, ולא רשימת תחנות נפרדת.

• מגה־ואט ומגה־ואט־שעה של אגירה שהופעלו בפועל.

• השלמת פרויקטי הרשת, ולא רק התקציב שאושר.

• תחזיות ביקוש מעודכנות, כולל רכב חשמלי וחוות שרתים.

• שיעור הניצול ותשלומי הזמינות הצפויים לכל תחנה חדשה.

• מכרז השוואתי בין ייצור, אגירה וניהול ביקוש עבור אותו צורך מערכתי.

המסקנה אינה שישראל אינה צריכה אף תחנה חדשה. המסקנה היא שאין הצדקה כלכלית להקים את כולן לפני שהוכח, בשקיפות ובמבחן השוואתי, שלא ניתן לספק את אותו צורך באמצעות ייצור קיים, רשת, אגירה וניהול ביקוש בעלות נמוכה יותר.

מקורות ותאריך עדכון

מבקר המדינה, פיתוח משק החשמל לקראת שנת 2030, נובמבר 2024; נגה, תוכנית פיתוח אינטגרטיבית למערכות הייצור והמסירה עד 2030, אוגוסט 2022; רשות החשמל, החלטה 65702 בנושא תוכנית פיתוח מערכת ההולכה וההשנאה; מקס גרובמן, מכת חשמל: המחיר הסמוי של הפרטת תחנות הכוח בישראל, מרכז אדוה, יולי 2026.

יש לכם מידע נוסף בנושא זה?

מערכת THE ENERGY BRIEF מקבלת טיפים ומסמכים בדיסקרטיות מלאה.

שלחו למערכת